נציגות העובדים

 

bob120

בן  ציון צנגאוקר

נשוי ואב לשלושה ילדים. עובד 19 שנים במפעל “אקרשטיין ירוחם”, כמפעיל ציוד מכני כבד: מלגזן, שופליסט ועגרונאי.

“שמעתי על השביתה של מטפלי “כללית רפואה משלימה” בחדשות, ראיתי שהחברים ב”כוח לעובדים” עושים עבודה מצוינת והחלטתי להרים טלפון. החלטתי לארגן את עובדי המפעל כדי לשפר את התנאי ומאז אוגוסט  2009 איגדנו יותר מ 60 פועלים מתוך 70 והצלחנו להפוך להתארגנות העובדים היציגה במפעל.”

“בעקבות הרעת תנאים פניתי לכוח לעובדים כי ידעתי שרק דרך מאבק משותף של כולם נוכל להפסיק את משטר הפחד ששורר במפעל במשך השנים האחרונות.”

 bob 107

מומי (שלמה) עוזיאל

אב לחמישה ילדים, סב לשישה נכדים. עובד 16 שנה באקרשטיין, כיום, אחראי ייצור מחלקת “גימורים”.

השנים הראשונות במפעל לא היו רעות, הייתה חלוקת רווחים ותוספות כל שנתיים. בשמונה השנים האחרונות, כל התנאים בוטלו, קרן השתלמות הופסקה וכך גם הפרמיות. בנוסף, היחס הפך למזלזל ביותר. אין שיחות על תוספות, הדרישות שלנו נתקלו ב”חומות בטון” תרתי משמע. קודם כל חשוב לי שישתפר היחס כלפי העובדים, יש הרגשה שהאבן הקטנה ביותר במפעל חשובה יותר מהעובד. היום על מנת להרים את המוראל והמוטיבציה של העובדים שבמשך שנים עובדים בשכר מינימום זה רק דרך התארגנות.

“אין יותר שיחות אישיות שלא מובילות לשום מקום, הוחלט בצודה דמוקרטית על נציגות וההנהלה צריכה להכיר בנו ולשבת איתנו למשא ומתן. “

 

שמעון זעפרני